יום שני, 22 אפריל2019
אבגדהוש
31010203040506
07080910111213
14151617181920
21222324252627
28293001020304

הרכלניות ממסיבת ה- 80


 
 
  מזכירות 09-8344566
  רב"ש 053-7208867
  מוקד אזעקות 053-7746632
  רכז מים ותשתיות 050-4237070
תפריט ראשי>מידע שימושי>כללי>

הרצאות "בן-ממשיך"‏

"הצעות לפתרון בעיות הירושה במשק המושבי"

בעקבות מקרים רבים של בעיות ירושה במושבים הנגרמות מתקנות מנהל מקרקעי ישראל, יזמה
המועצה האזורית בשיתוף עו"ד גד שטילמן סידרת הרצאות  (בתשלום) להסברת הנושא והעלאת הצעות לפיתרונן. הסדרה כללה ארבעה מפגשים שהתקיימו בכפר ויתקין ובהן הרצו עו"ד גד שטימן, מהנדסת המועצה לארה גלאזר ושמאי המקרקעיו ארז כהן.מכפר ידידיה היו מספר משתתפים, נתן מרכס כתב תקציר ההרצאות המובא בזאת. בגלל מורכבות הנושא אין התחייבות שהמובא בזאת מדויק לגמרי, אך נעשה נסיון לדייק ככל האפשר.
   

 

גד שטילמן - סיכום הרצאה מס' 1 מה- 11.11.10
צוואה - גד שטילמן- סיכום הרצאה מס' 2 מה- 18.11.10
עלויות העברת נחלה- סיכום הרצאה מס' 3 מה- 25.11.10
זכויות בניה בנחלה-- סיכום הרצאה מס' 4 מה- 2.12.10

בן-ממשיך  /גד שטילמן - סיכום הרצאה מס' 1 מה -  11.11.10

 

החקיקה בנושא איננה חד משמעית וקיימות פסיקות שונות עבור מקרים דומים.

עקרונית יש לחברי המושבים אחד משלושה  סוגי חוזים:

1."חוזה חכירה לדורות"   מינהל (קק"ל) – מתיישב. החוזה הוא ל 49 שנים עם אפשרות להארכה לעוד 49 שנים יש חוזים שרשום בהם שההארכה תעשה באותם תנאים, ויש כאלה שבהם נרשם שההארכה תעשה בתנאים שיהיו בעת ההארכה.

2.חוזה משולש: חוזה של המושבים שאחרי הקמת המדינה בו הצדדים הם האגודה – מנהל- סוכנות. חוזים אלה מתחדשים כל 3 שנים, האגודה היא שוכרת ולא חוכרת והמתיישב הוא בר-רשות בקרקע. זהו מעמד שבו ניתן לסלק את המתיישב בכל עת.

3. חוזה דו-צדדי מינהל-אגודה כאשר המתיישב הוא בר-רשות בקרקע.

לצורך ירושה אין המשק מהווה בהכרח חלק בעיזבון, המצב שונה בשלושת סוגי החוזים.

ברוב המקרים אין בתי המשפט כופים את סעיף 114 בחוק הירושה אלא מחליטים על כל מקרה לגופו. (סעיף 114 קובע בין השאר שמשק חקלאי לא יפוצל ויימסר לבן שמסוגל לעבדו ולהתקיים ממנו, ואתו בן יפצה את שאר היורשים במידה ולא פוצו מיתרת העיזבון)

הגדרת "בן-ממשיך" קיימת רק במושבי העובדים. המושג מופיע בתקנונים של רשם האגודות, אך אין לו התייחסות בחקיקה של מדינת ישראל.  ההתייחסות למושג "בן-ממשיך" בתקנונים מכוונת רק לגבי הדרך בה יהפוך הבן הממשיך לחבר באגודה אבל אינה מתייחסת  לצד הירושה..

במושבים בהם קיים חוזה חכירה לדורות במרבית המקרים אין בית המשפט מתייחס לבן הממשיך כבעל זכויות במשק והפסיקה במרבית המקרים היא לפי סעיף 114 .

בחוזה המשולש  החוק הוא יחסית ברור יותר מאשר בשני סוגי החוזה האחרים, כאן מרגע שההורים הכריזו על בן מסוים שהוא "בן ממשיך"  וההכרזה קיבלה את אישור הסוכנות, אזי קשה מאד להחזיר את הגלגל אחורה ובתי המשפט נוטים לאשר את המצב. אישור זה אינו מונע מהיורשים האחרים לדרוש ולקבל פיצוי.

מינוי "בן-ממשיך" הוא הליך בלתי חוזר ובתי המשפט נוהגים בו לפי "חוק המתנות"  חוק זה קובע כי המתנה מסתיימת עם "סיום הנתינה" ובמידה ונדרש רישום, אזי הסיום הוא עם סיום הרישום. כך שעם רישום המשק על שם המקבל לא הסחיים, זהו מצב של מתנה שלא נסתיימה ובתנאים מסויימים ניתן לבטל את ההברה.  ביטול המתנה אפשרי גם במקרים של התנהגות מחפירה מצד המקבל.

צוואה / גד שטילמן- סיכום הרצאה 2 מה- 18.11.10

 

 

צוואה קבילה היא זו שנכתבת בכתב יד, בראש הגיליון צריכה להיות המילה "צוואה"  והנוסח יהי : "אני מצווה את רכושי ל...." ובהמשך ירשם פירוט של הרכוש והנכסים.  חתימה למטה ותאריך הופכים אותה לקבילה גם ללא חתימות עדים. (כתב היד מאפשר בדיקה גרפולוגית במקרה שיש ערעור על הצוואה וטענה להשפעה לא הוגנת על המצווה.הגרפולוג עשוי לקבוע שכותב הצוואה היה תחת לחץ או שלא הבין מה כתב)

במידה ומחליטים להחתים עדים רצוי שאלה לא יהיו קרובי משפחה או אנשים שעשוי להיות להם עניין בירושה.

צוואה שנכתבת באמצעות מעבד תמלילים חייב שיהיו עליה חתימות עדים ורצוי גם אשרור של בית משפט.

עריכת צוואה

בחוזה המשולש גוברת ההעברה לבן הממשיך על הוראת הצוואה. לכן במקרים אלה חשוב במיוחד לתת את הדעת על מצב אפשרי שהבן הממשיך אושר על ידי הסוכנות ובכך הפך למקבל הנחלה, ואותו בן הולך לעולמו אזי הנחלה עוברת לכלה. הכלה עשויה להתחתן מחדש ולהעביר את הנחלה לבן זוג החדש וילדיו. דבר שאינו תמיד לנגד עיני המורישים במקוריים.

- במקרה שממנים בן ממשיך יש להתייחס לפיצוי שמגיע לאחיו של הבן שמונה.

-בעריכת הצוואה יש להתייחס גם לאספקט של המיסוי

-בעריכת צוואה יש למנות מנהל עיזבון

-ניתן להורות בצוואה על פיצול מגרש מהנחלה עם התחשבות בעלויות של פעולה כזו

-יש להתאים את הצוואה להוראות מינהל מקרקעי ישראל.

צו ירושה וצו קיום צוואה

לכל נפטר דרוש שיהיה "צו ירושה" או "כתב קיום צוואה".

כאשר הנפטר השאיר צוואה מבקשים מבית המשפט "צו קיום צוואה". מתן הצו נותן לצוואה תוקף מחייב.

כאשר אין צוואה יש לקבל מבית המשפט "צו ירושה", דבר שעשוי להיות מסובך יותר כאשר אין תמימות דעים בין היורשים

נחלה לא יכולה להיות מפוצלת בין שני יורשים. אם סעיף כזה יופיע בצו הירושה ידרוש המינהל צו שיפוטי כיצד לנהוג מבלי להפר את איסור פיצול הנחלה.

פתרון מקובל במקרם מעין אלה, כאשר היורשים נבונים ומוכנים להידבר: מעריכים את הנחלה בהערכת שמאי, מסכימים שערכה האמיתי  C מבחינת היורשים הוא 60% מהערכת השמאי (40% מהווים המסים) את הערך C שמתקבל מחלקים למספר היורשים n  והמנה  C/n המתקבלת היא חלקו של כל יורש. הבן/בת שזכו בנחלה מפצה בהתאם לכך את שאר היורשים. שיטה זו מבטיחה לכל יורש חלק "נטו" שווה, נכון שהבן שקיבל את הנחלה מחזיק ברכוש שערכו רב יותר, אבל אילו נמכרה הנחלה והתמורה תחולק אזי הנהנה היחיד מפתרון זה תהיה המדינה שתגבה את המס שניתן היה לחסוך בפתרון המוצע לעיל (בנחלה שערכה 6 מליון שקלים ולה 3 יורשים צריך מקבל הנחלה לגייס 2.4 מלין כדי לפצות את 2 אחיו)

צוואה הדדית (לא מתאימה למקרים של חוזה משולש)

זהו סוג של צוואה שעושים שני בני הזוג, במקום הצוואה הפרטנית של כ"א בנפרד, על הצוואה חותמים שני בני הזוג, ובכך הם מסירים את החשש כי לאחר מות אחד מבני הזוג ישנה הנותר בחיים את כוונת הנפטר הראשון.  צוואה כזו ניתנת לשינוי על ידי כל אחד מבני הזוג בעודם בחיים, אבל מחייבת את הצד המבקש לשנותה להודיע לצד השני על ביטול הצוואה ההדדית. במקרה שאחד המורישים נפטר, והנותר מבקש לשנות את צוואתו, עליו לקיים קודם לכך את מה שהיה רשום בצוואה לגבי חציו של הצד שנפטר. כלומר, אם הצוואה ההדדית ציוותה את הרכוש לשלושת הילדים בחלקים שווים, והנותר בחיים מבקש להוריש רק לאחד הילדים, עליו לקיים קודם את החלוקה השוויונית של מחצית הרכוש לשלושה, ואז יוכל לערוך צוואה חדשה לגבי החלק הנותר.

במשקים בהם לא קיים "החוזה המשולש"  גובר צו הצוואה על ה"בן הממשיך"

בענייני ירושה רצוי תמיד שיהיה בין בני הזוג "הסכם ממון" חשוב לזכור שהסכם כזה הוא חסר ערך אם לא קיבל תוקף של בית משפט

 

זכותם של האחים לקבל פיצוי מיורש הנחלה

-בחוזה המשולש אין הבן הממשיך חייב לפצות את אחיו.גם אם יש צוואה המורה על כך.

-בחוזה דו צדדי חובה כזו אינה קיימת ותלויה בכך אם יש או אין צוואה בנידון.

-בחזים הישירים, דוגמת כפר ידידיה יש חובת פיצוי.


 

 בן ממשיך-עלויות העברת נחלה סיכום הרצאה מס' 3 מה- 25.11.10  

העברת נחלה בעסקה רגילה חייבת בארבעה מסים שונים:

1.דמי הסכמה למינהל- בערך 1/3 מערך העסקה

2. השבחה- נגבית על ידי הרשות המקומית

3. מס שבח – נגבה על ידי האוצר

4. מע"מ -יש חשיבות לצורה בה נעשית העסקה לצורך חישוב הסכום

כיום ככלל אצבע ניתן לאמור כי בעסקת מכירה של משק שנגמרת בכ 6 מליון ש.ח. סך  המסים כ 40% מערך העסקה, כך שהמוכר נשאר עם כ 60%

העברת המשק יכולה להיעשות עוד בחיי ההורים, בשיטה זו יש יתרונות למקבל, שכן בכך "מנוטרלת" האפשרות של שינוי הצוואה והבן המקבל אינו חושש מלהשקיע במשק.  חסרונה של השיטה הוא מבחינת ההורים שמוותרים על נכסם העיקרי וכן בעלויות שמגיעות לכ-1.5% מערך הנחלה. (כיום לגבי נכס של 6 מליון ש.ח. מדובר בכ-90000 ש.ח. סכום שלא ישולם אם ההעברה תעשה לאחר מות ההורים) העברה זו נקראת: העברה בחיים ללא תמורה.

הסכם שעושים ההורים עם ילדיהם ובו התחייבות "לתת משהו" לאחר מותם, הסכם כזה הוא חסר ערך אם הצוואה מצווה אחרת.

כדי לעקוף את הבעיה הנ"ל ניתן לגרום שהיורשים יעשו הסכם ביניהם שבו המורישים לא יהיו צד, הסכם כזה תקף אחרי מות ההורים גם אם הצוואה מצווה אחרת,הסכם כזה חשוב שיקבל אישור של בימ"ש. צורת עריכת הסכם מעין זה מחייבת ידע שיימנע את האפשרות שנידרש לשלם מע"מ על העברות הכספים בבוא היום.

כאשר המשק נמכר מההורים לבן, העסקה עדיין פטורה מדמי הסכמה אך חייבת במס שבח מוקטן, 1/3 מהמס במקרה של מכירה רגילה .

עסקת מתנה בין הורים לילד מתבצעת באמצעות שני תצהירים:

  1. ההורים מצהירים שהם מעבירים את הנחלה ללא תמורה
  1. הבן מצהיר שקיבל את הנחלה ללא תמורה.

לתצהירים יש לצרף טופס דווח למס שבח. העסקה מחייבת גם את אישור האגודה, אישור הועדה המקומית, אישור המינהל. 

הצורך בהשגת אישורים אלה יכול לבטל את היתרונות של העברה בחיים, שכן הוא מחייב להסדיר את כל החריגות הקיימות במגרש, ו"מוחק" את מקורות ההכנסה שעשויים להיות מהשכרת יחידות מגורים, קיום מבנה שלא אושר וכו'

בעסקת מכירה מחושב מס השבח באופן כזה שהבית העיקרי פטור מהמס במידה ולא נעשתה עסקת נדלן ב 4 השנים האחרונות (פטור של "דירת יחיד")  על יתרת הנחלה כולל בית שני ודירה שלישית אם קיימים חייבים במס יחד עם ערך הנחלה המחושב לפי טבלאות.

דמי הסכמה  מחושבים לפי טבלאות מוסכמות , ככל שגדל ערך ה"מחוברים" שיש בנחלה קטנים דמי ההסכמה, כלומר ככל שהמשק מפותח יותר מופחת החלק עליו יש לשלם דמי הסכמה.

הסכם בין הורים למקבל הנחלה במקרה של העברה בחיים:

הסכם כזה יכלול:

  1. התחייבות הבן לסייע בכלכלת ההורים
  1. התחייבות לאפשר להורים לגור בביתם עד אחרית חייהם
  2. התחייבות לשאת בעלויות הנחלה
  3. התחייבות לאפשר הפרדה במידה ומדובר בבית נוסף על הנחלה במידה וצד כלשהוא רוצה למכור (שבר בקשר הנישואים של הבן שמחייב הסדר עם גרושה, מצב שהבן מעונין לעזוב את המושב וההורים עודם בחיים וכו')
  4. מתן בטחונות להורים (ייפוי כח בלתי חוזר לאפשר החזרת המצב לקדמותו בתנאים מוגדרים, משכון וכו'
  5. התחייבות לפיצוי האחים בכסף או בזכויות בנחלה.

העברה בתמורה:

בהסכם מעין זה עדיין יש פטור מדמי הסכמה, השמאות לצורך מס שבח לוקחת בחשבון ערך מופחת של הנחלה  שנגרם מהיות ההורים חיים על הנחלה. הפחתת הערך היא פונקציה של גיל ההורים ושווי הבית בו הם חיים.

בעסקה כזו מס השבח הוא 10% מערך העסקה. סכום ערך העסקה הוא נושא נתון למחלוקת, שכן מס שבח עשוי שלא להכיר בעובדה שקיים פטור מדמי הסכמה, ונקודה זו היא פתח ל"סחר סוסים"

ארז כהן – שמאי מקרקעין

  1. מקבל הנחלה חייב לפצות את אחיו
  1. הפיצוי ההוגן צריך להיות לפי ערכי נטו, כלומר ערך הנחלה האמיתי הוא כ-60% מהערכת שמאי לנחלה כזו (הכלל נכון לגבי עסקות בעמק חפר בשנה זו)
  2. בחישוב הפיצוי יחושב גם ערך ההטבה שקיבל בן שקנה מגרש בהרחבה. החישוב יעשה על ההפרש בין המחיר ששילם הבן על המגרש לעומת המחיר שהיה משלם אילו קנה בדמי הוון של 91%.

דמי הסכמה  מהווים 1/3 מערך הנכסים החייבים במס, כיוון שה"מחוברים" פטורים מהמס, ככלל אצבע ניתן להעריך את דמי ההסכמה כ 30% מערך העסקה.

מס שבח  דירת היחיד פטורה מהמס (בתנאי שלא הייתה עסקה ב 4 השנים האחרונות) גם דמי ההסכמה מנוכים חלקית מחישוב המס.  אם מבצעים פיצול, ניתן לקבל פטור מהמס על שני בתים, אך עלות הפיצול מבטלת את ה"יתרון" כביכול של הפעולה

שיעור מס השבח משתנה לפי משך הזמן בו החזיק המוכר בנכס, ונע בין 12-45%

היטל השבחה נגבה רק לגבי נחלות שיש להן חוזה חכירה לדורות.  ההיטל הוא 50% מעלית ערך הקרקע.

השבחה= עלית ערך הקרקע כתוצאה מאישור תכנית.

מושבים שיש בהם פל"ח גובים גם כ 120000 ש.ח. על חשבון עלית ערך זו.

במקרה של פיצול מחושבת ההשבחה רק על עלית ערך הקרקע מבחינת הסחירות.

הפרדת מגרש מנחלה הפרדה כזו איננה "פיצול" במובנו העירוני (בעיר הפיצול עולה 31% מערך המגרש שנוצר ולא נגרעות זכויות מהמגרש ממנו פוצל)  בנחלה החקלאית פירושה שזכויות הבניה נגרעות מזכויות הנחלה שפוצלה, בד"כ מדובר בגריעת 160 מ"ר.

על המגרש שנוצר מהפיצול יש לשלם הוון של 91% אלא אם כן תאושר תקנה 979 (תקנת הבר) ואז יעלה ההיוון רק 33%.

דוגמא מספרית לפתרון אפשרי בנחלה של 2 יורשים

הנחלה המקורית עם 2.5.בתים שווה 6 מליון, לאחר הפרדת המגרש זכויות הבניה בנחלה המופרדת הן ל1.5 בתים (בית של 160 מ"ר ועוד בית הורים של 60 מ"ר) יהיה ערכה 4 מליון, וערכה נטו (60% ) יהיה 2.4-2.5 מליון.

עבור הפרדת המגרש ישולם כ 1.3 מליון.

המגרש המופרד (0.5 דונם) ערכו כבית בהרחבה שנמכר כיום בכ 2.4 מליון.

מסקנה: אם שני היורשים ישקיעו כ"א 650000 ש.ח עליהם  ניתן לקבל משכנתה) יישארו שניהם עם נכסים שערכם נטו שווה,  זה לעומת מצב שהנחלה המקורית נמכרת ב 3.6.מליון ש.ח נטו, ושני היורשים יישארו עם כ 1.8 מליון ש.ח בכסף מזומן.

זכויות בניה בנחלה- סיכום הרצאה מס' 4 מה- 2.12.10

 

זכויות הבניה בנחלה נקבעות על ידי 2 גורמים:

א.     תכנית מתאר של האזור ( כיום תמ"א 35)

ב.       החלטות מנהל המקרקעין (ממ"י)

לפי ממ"י מותר כיום לבנות על נחלה חקלאית שלוש יחידות מגורים שנמצאות בשני מבנים בשטח כולל של 375 מ"ר. החשבון מתקבל מאישור של  שתי יחידות של 160 מ"ר לחקלאי ולבן ממשיך נשוי. ובמידה ודור עדיין מתגורר בנחלה, תאושר יחידה נוספת של 55 מ"ר הנמצאת תחת גג אחד עם אחת משתי היחידות העיקריות. את היחידות העיקריות ניתן להגדיל מעל 160 מ"ר תמורת תשלום שמבוסס על הוון ב 91%.  לא ניתן להגדיל את אחד הבתים ע"ח מ"ר של בית אחר שלא ניצל את מלוא 160 המ"ר שמותרים לו.

הפרדת מגרש בניה מהנחלה

 באישור הועדה המקומית, ובהסכמת המינהל ניתן להפריד מהנחלה (לא לפצל)  מגרש בשטח שעד ל 500 מ"ר.(החלטת אגף 62) וזאת על ידי הכנת תכנית מתאר נקודתית (תב"ע נקודתית) בהפרדה זו יהיה על היזמים לשלם למינהל הוון מלא (91% מערך המגרש על זכויות בניה של  160 מ"ר לפחות) וכן הטל השבחה לרשות המקומית בגין התב"ע החדשה.  במושבים שבהם ההתקשרות עם המנהל היא לפי חוזה משולש או דו צדדי מעביר המינהל לרשות המקומית 10% מהסכום שגבה עבור ההוון. הדבר אינו תופס לגבי כפר ידידיה שכן החוזים שלנו הם מסוג חוזה חכירה לדורות.  

בעקבות הפרדה כזו, מפסידה הנחלה 160 מ"ר מזכויות הבניה שלה

החלטת מינהל 979 (ועדת הבר)

החלטה זו שביצועה עדיין לא החל (עקב הבג"ץ של הקשת המזרחית), מציעה את הפתרון שאמור לגשר בין דרישות החקלאים לבין תביעות הקשת המזרחית. לפי הצעה זו יאפשרו לבעלי הנחלה לרכוש מהמנהל 2.5 דונם (המגרש הבנוי) תמורת 3.75% מערכה לפי הערכת שמאי.  לאחר שיחתם עם המינהל הסכם זה (שהוא וולונטרי לגבי כל משק ללא התנית כל המושב) ניתן יהיה להפריד מהמגרש שנרכש חלקה של 1/2 דונם בתשלום נוסף של 29.25% .

הרצאת לארה גלזר (מהנדסת המועצה)

תכנית המתאר הנוהגת לעמק חפר היא ע"ח 200 ולפיה זכויות הבניה בנחלה הן 350 מ"ר ל 3 דורות ולא 375 מ"ר כפי שמאשר המנהל. בניה שחורגת משטח זה חייבת בתשלום גם למינהל וגם למועצה (השבחה) מעבר לשטחים אלה מותרים גם 65 מ"ר שטחי שרות.

תכנית מתאר הארצית תמ"א 35 מתייחסת להרחבה שניתן יהיה לבצע בכל ישוב. תכנית זו קובעת תוספת של 115% על מספר הנחלות שבישוב.  )לגבי כפר ידידיה  המתוכנן ל 75 נחלות, אושרה הרחבה שתוסיף 86 מגרשי בניה)  יחד עם זאת נקבע שמספר יחידות המגורים המכסימלי לא יעבור על 400 יחידות ליישוב, כאשר בחשבון זה נספרות גם היחידה השנייה והשלישית  שקיימות בנחלות. תקנה זו מעמידה בסימן שאלה את האפשרות להשתמש בפתרון "הפרדת נחלה" הנזכר לעיל כפתרון לבעיית פיצוי יורשים אחרים במסגרת הנחלה.

תקנה זו בעייתית במיוחד ביישובים גדולים דוגמת כפר ויתקין ובית יצחק, שכן המספר של 400 יחידות מגורים הוא אחיד ללא קשר למספר הנחלות.

פל"ח (פעילות לא חקלאית)

תכנית שמבקשת לתת פיתרון לעניין הפעילות הלא חקלאית בנחלה נפתחה לפני שנים אחדות וכניסת הישובים אליה הייתה וולונטרית.  

הצעת התכנית קובעת כי משק העוסק בפעילות לא חקלאית יוכל להגדיל את שטח המבנים עד לתכסית של 40% משטח המגרש אך לא יותר מ 1200  מ"ר. ממ"י אינו מתיר פעילות כזו מחוץ לשטח הישוב  דהיינו בשטחים החקלאיים,  לא תותר הקמת מבנה חדש ששטחו עולה על 500 מ"ר, וכן לא תותר הקמת מבנה לצורך השכרתו למי שאינו חלק מהנחלה החקלאית. המבנה חייב לעמוד בתקנים הבאים: חניה, משרד הבריאות, איכות הסביבה, מרחק של 25 מ' לפחות מבתי השכנים  וכן תשלום למינהל לפי 91% מערך הקרקע. השמאות נעשית לפי ערך הקרקע לאותה מטרה באותו האזור.  לפי הערכת לארה מדובר בכ  1000 ש.ח למ"ר. דרישה נוספת במסגרת הפל"ח היא שהמבנה יהיה במרחק שלא פחות מ 25 מ' מבתי השכנים.

מכלול דרישות אלה הובאו לידיעת מועצת כפר ידידיה  לפני שנים אחדות במסגרת דיון אם להצטרף לפל"ח. חברי המועצה היו בדעה שצפיפות הבתים בכפר מונעת מראש מלעמוד בתנאים, ולפיכך כפר-ידידיה לא נכנסה לרשימת הישובים שאושרו לפל"ח

האלטרנטיבה לפל"ח היא בקשה לשימוש חריג במבנה שמחייבת תשלום שנתי למנהל לפי 5% מערך הקרקע.

 בניית אתריםבניית אתרים 

 כתובת:  מושב כפר ידידיה מיקוד 42940 טלפון: 09-8344566 פקס:  09-8620984